טיפול נרטיבי בהפרעות אכילה אצל ילדים
כשעורכים טיפול פסיכולוגי לילדים חשוב לזכור שילדים מגיבים ישירות לעולם הנפשי של הוריהם! ושל הסובבים אותם. אנחנו לא ממש יכולים להסתיר מהם מה אנחנו חשים. בייחוד בנושא הפרעות האכילה, ילדים חשים את הקונפליקטים הלא פתורים סביב המזון אצל הוריהם ומגיבים לכך. גם אם אנחנו מדברים בחדר אחר או "לא לפני הילדים" הם חשים ויודעים בתוך נפשם מה קורה והם מגיבים בהתאם. כשילד מתחיל לחוש מצוקה הכי טוב זה להביט על הדמויות הקרובות אליו. בטיפול אני מנסה להבין כלפי מה או כלפי מי הילד מגיב? ובעזרת ההורים למצוא דרך להקל עליו.
054-4990201
הפרעות אכילה אצל ילדים מאמרים נוספים:
דוגמאות לטיפול נרטיבי בהפרעות אכילה של ילדים
דוג: הוריו של י. בן 5 פנו כי חשו שהילד מסרב לאכול כבר מגיל צעיר. הוא התנגד לכל ניסיונותיה של אמו להאכילו. הדפוס הלך והחמיר והוא היה יכול להיות בלי אוכל מהבוקר עד אחרי בית הספר. הוא רזה והוריו חששו מאוד ובצדק. השאלה הגדולה הייתה כיצד אנו משחררים את הילד מדפוס השליטה החרדתי של האם ומאפשרים לו חיים נורמליים. בטיפול המטפלת שלנו הסבירה לאם את נקודות החרדה שלה סביב האוכל. האם יכלה להבין ולהפנים ולמרות שלא היה לה קל לשנות היא גייסה את כל כוחותיה והרפתה. בתחילה זה נראה מוזר ומאולץ לתת לילד לאכול כל מה שרצה. זה אף נגד את הוראות הדיאטנית. לאחר מספר שבועות הילד החל להירגע והפסיק לטרוף ולהחביא אוכל בחדר. נכון שהייתה עליית משקל זמנית אולם במקביל לשחרור הילד החל לעסוק יותר בספורט. האוכל שהוגש בבית הוגש ללא מגבלות פסיכולוגיות. בעבר המשטר הנפשי שהביאה האם עם חרדותיה הגדולות, עוררו אותו לאכול באופן אובססיבי פן יחסר לו אוכל אחר כך. הטיפול הפסיכולוגי אפשר לשינויים הללו לקרות. העבודה הנפשית עם ההורים התאפשרה לאחר שהם נכנסו לברית טיפולית עם המטפלת וסמכו על ניסיונה. המטפלת מצידה הרגיעה אותם ועזרה להם להבין את המקור לחרדות שלהם סביב האוכל. חרדות שעברו אל הילד שלהם. השינויים קורים כשאנחנו מבינים מהי הנקודה עליה יושבת הבעיה.
054-4990201
עוד דוגמא מייצגת קרתה עם נ. בן ה 10 שהפסיק לאכול והוריו חששו שהוא מפתח אנורקסיה או הפרעות אכילה אחרות. הם נגשו לטיפול אצל פסיכולוג מומחה לטיפול בהפרעות אכילה. הטיפול עזר להם להבין שלא מדובר באנורקסיה נרבוזה אלא ביחסי שליטה. הילד הגיב להוריו שניסו ללחוץ עליו לאכול. ההבנה של הסיבות להפרעת האכילה שללה אנורקסיה ובולמיה כסיבות אפשריות ומיקדה את ההורים בדפוס הלחץ שלהם . ההורים שינו והילד חזר לתפקוד רגיל.
טיפול פסיכולוגי בילדים ומתבגרים בעזרת הגישה הנרטיבית
כפי שכבר ציינתי, לפעמים חלק חשוב של הטיפול הפסיכולוגי בילדים נערך בחוץ כדרך להיכרות יותר טבעית ולא היכרות "כפויה" בחדר הטיפולים. לדוגמה, כשאני הולך עם ילדים או מתבגרים בחוץ אני יכול לראות בזמן אמת איך הם מתייחסים לאנשים אחרים בחוץ! (למשל למוכר בפיצרייה) כיצד הם עומדים בתור? מה הם מבקשים שנקנה בקניון? וכיצד הם מגיבים אם אני קונה או לא? במשחק עמי, האם הם רוצים שאראה עד כמה הם יכולים ומוצלחים? האם הם יודעים להפסיד? ואם לא מה זה אומר? האם חוסר ביטחון משפיע עליהם? או אולי יש פחדים שבאים אליהם? אני מנסה לשים לב גם לתקשורת הלא מילולית של הילדים ולהגיב אליהם בזמן אמת, דבר שיוצר שינויים מאוד חזקים וחיוביים ומאפשר לי "להציץ" לעולמם מבלי שיצטרכו "לשבת" בחדר הטיפולים ולחוש "נחקרים" או משועממים. מתבגרים, למשל, אוהבים לשבת ולשוחח בקניון - ודווקא שם גיליתי שהם נפתחים ומספרים יותר את שעל לבם. תוך כדי משחק משותף (גם מול מחשב או כל משחק אחר) ילדים ומתבגרים נוטים לבטוח בי יותר ולעתים משתפים אותי אפילו בסודות הכי עמוקים שלהם ומספרים מה מעיק עליהם יותר מאשר אילו היינו נשארים רק בחדר הטיפולים. חלק מהסודות וההתפתחויות הטיפוליות החשובות ביותר קרו לי עם בני נוער דווקא מחוץ לחדר הטיפול.
טיפול פסיכולוגי בילדים ושיתוף נכון
בנוסף, אני מאמין ששיתוף מלא של הילדים והמשפחות הבאים להתייעץ עמי בתהליך הטיפולי עוזר להשיג תוצאות מהירות יותר. בעבודה עם ילדים אני משתדל לערב את ההורים בכל שלב בטיפול. ההורים יכולים להתייעץ עמי תמיד מחוץ לזמן הפגישה. בטיפול אני מנסה ביחד עם ההורים להיות קשוב לצורכיהם הלא נאמרים והלא נשמעים של הילדים ולתת להם את החשיבות הנכונה. אני מאמין שהמטופלים הצעירים מכירים את עצמם הכי טוב ושצריך לשמוע אותם היטב. במהלכו של טיפול פסיכולוגי בילדים אני לא מסתתר מאחורי גבולות נוקשים והקליינטים הצעירים יכולים לבחור להיות גם כן מעורבים בטיפול ולשאול אותי שאלות על כל הדברים שאני חושב או אומר. גישה זו מוכיחה את עצמה שוב ושוב כמעצימה וכמביאה שינויים חיוביים ומהירים.
טיפול פסיכולוגי בילדים ועולם המבוגרים
תוך כדי טיפול פסיכולוגי בילדים ובמתבגרים אני משתדל להזכיר לעצמי שיש להם הרבה פחות יכולת וכוח להשפיע על סביבתם מאשר לנו המבוגרים (למרות שלפעמים אנו חשים את ההפך) ולפיכך בעיות נוטות "להתלבש" עליהם יותר בקלות. לדוגמא: אם המורים אומרים שהילד הוא "בעייתי", יהיה קשה מאוד להסיר את הסטיגמה הזו כי כולם כבר מכירים את הילד ככזה. גם אם הילד/ה ינסו להתנהג אחרת, יהיה מאוד קשה לשנות את התווית שהודבקה להם. את המתבגרים, לדעתי, צריך להבין לעומק ולהקשיב להם באמת! (הם תמיד חשים שלא מקשיבים להם) בייחוד בעולם המורכב שלנו שבו מאוד קשה להם להתחרות ולמצוא לעצמם מקום ראוי בין ה"מבוגרים" בעלי הכוח והכסף. תחשבו לרגע! מתבגר בעולם שלנו גדל ומבין מהר מאוד שאחד שיש לו כסף, מעמד ויופי נחשב יותר לעומת אחד שאין לו. מתבגר שנתקל בקשיים חברתיים, עלול לסבול מרגשי נחיתות ואשמה ולחוש חסר אונים וכוח מול עולם כזה. מתבגרים רבים שחשים שאין להם סיכוי מול העולם הזה! לכן רבים מהמתבגרים "מוצאים נחמה" בשימוש באלכוהול וסמים. כי בינינו איך בכלל אפשר לשנות או להצליח בעולם כל כך תחרותי. את כל המשתנים הללו צריך לקחת בחשבון כשבאים לשוחח ולעבוד עם מתבגרים. כמעט ששכחתי שהרבה נערים מספרים לי שאין להם קשר טוב עם הוריהם או שהוריהם לא מבינים אותם וחשים שלא אוהבים אותם. מדוע זה צריך להיות כך? אין לזה הצדקה! בשיחות אמתיות נוצרים חיבורים אמתיים בין ילדים לאבות ולאימהות חיבורים שלולא השיחות לא היו נוצרים וחבל, כי לפעמים ההבדל בין נתק לקשר הוא מספר שיחות אמתיות כאלו בין הורים לילדים.
טיפול פסיכולוגי בילדים והקשבה מדויקת
ילדים ובני נוער מספרים לי על תחושתם שלא תמיד מקשיבים להם באמת ! וגם אם כן מקשיבים להם, הם מתלוננים שלא תמיד מעריכים את מה שהם אומרים כבעל חשיבות! כל אלו גורמים להם להיות יותר רגישים לבעיות כגון חוסר ביטחון עצמי, ייאוש, חוסר אונים וגם כעס.
בטיפול הפסיכולוגי, בשיתוף עם ההורים אנחנו מנסים ליצור מצב של הקשבה יותר נכונה לילד ולמתבגר. מניסיוני, תמיד כשנוצרת הקשבה כזו בחדר, ילדים ומתבגרים נפתחים ומדברים כי הם חשים שהם לא לבד בעולם. תחושה זו, שמקשיבים להם, יוצרת אצלם הרגשת כוח חיובית ותורמת ליכולתם להתמודד ולגרש בעיות כמו כעס, אלימות, קללות, התנהגות פרועה (היפראקטיביות) ועוד. בעזרת הטיפול הם לומדים לשלוט בבעיות ולגרש אותן מחייהם. ילדים ומתבגרים מגיבים טוב לטיפול בשילוב הגישה הנרטיבית והם יכולים מהר מאוד להפוך למומחים בגירוש בעיות!