הפרעות אכילה או "פרעות האכילה" הן תופעה שמגיעה לממדים של שואה. פסיכולוגים עמיתים מארצות הברית ואירופה מדוחים לי שאנורקסיה בולמיה ואכילה כפייתית גדלות באופן מהיר בתרבות שלהם. מדוע הפרעות האכילה תופסות תאוצה כזו איננו
היכנסו עכשיו
הקורס הממוקד כנגד בולימיה
עשרה מפגשים משולבי וידאו/פודקאסט
יודעים בדיוק. אנו כן יודעים שהבדלים מגדריים קשורים בתופעה. נשים יותר מגברים נוטות לפתח הפרעות אכילה. לאחרונה כלומר בעשור האחרון יותר גברים מפתחים בולמיה אנורקסיה ואכילה כפייתית. השיח החברתי אחראי במידה רבה להאצה של הפרעות האכילה בקרב הציבור. נשים נתפסות ככאלו שצריכות להיות יפות ומושכות יותר. אשה לא יפה נשארת לבד הרבה יותר מגבר לא יפה. למרות שגם זה משתנה וגברים חשים שהם צריכים לרדוף אחרי סטנדרט מסוים של יופי, עדיין נשים מושפעות במידה רבה יותר מאנורקסיה ובולמיה למשל.
התרבות המקיאה והתרבות המרעיבה
לא רק בולמיות או אנורקסיות סובלות מהפרעות אכילה. למעשה כולנו חשופים במידה זו או אחרת להשפעה של הפרעות האכילה. למשל כל מי שעסוק בדיאטות תכופות או מי שחיי באורך חיים סגפני צמחוני או מאמץ דפוסי אכילה והתנהגות שונים עלול להיות מושפע מהפרעות אכילה. מי שחש לא בנוח אחרי ארוחה ומפתח פחדים מהתקף לב או מהשמנה עלול להיות מושפע רגעית מהלך חשיבה המאפיין הפרעות אכילה. אם פעם אנשים חשו טוב עם המלאות שלהם ויכלו אף להתענג אחרי ארוחה דשנה, כיום רבים חשים פחד וחרדה מהתמלאות רגעית. מי שחושב על פתרונות דחופים לכמות האוכל שהוא או היא אוכלים מפתח סימפטומים זמניים ששייכים למשפחה של הפרעות האכילה. מה שמבדיל בין הפרעות אכילה בצורה הקיצונית שלהן לחשיבה רגילה היא החרדה או הפחד המלווים אותן. בהפרעת אכילה מסוג אנורקסיה למשל הפחד מהשמנה הוא כל כך חזק וקיצוני עד שהסובלות מאנורקסיה מפתחות רעב תמידי ומסתגלות אליו. ההתמכרות לתחושת הרעב משרתת את הפחתת החרדה מההשמנה. מי שסובלים מבולמיה גם כן נמצאים במעגל מתמשך של הקאות ובולמוסים חוזרים ונשנים. מטרת ההקאות היא להפחית את תחושת החרדה שמלווה את המלאות. אנשים שסובלים מבולמיה לא יכולים לסבול את האוכל שהכניסו לבטן. הם ישבעו שהן מרגישות מלאות ושזה אמיתי ושזה גורם להם תחושה ממש לא טובה וחייבים להקיא. החרדה הפנימית העמוקה המלווה את האכילה תורמת לתחושה הלא נוחה שלנו עם האוכל שבתוכנו. ההקאות מפחיתות מידית את תחושת החרדה אולן מכניסות אותנו למעגל הרסני ומסוכן מעין כמוהו. מעגל ההקאות האנורקטי בולמי.
מעגל ההקאות הבולמי אנורקטי
מעגל זה מייצג את הדרך המהירה להיפתר מהחרדה מלהשמין. אנו אוכלים חרדה מתעוררת ואנו מפחיתים את החרדה על ידי ההקאה. מעגל זה אינו יעיל לטווח ארוך ראשית משום שהוא ממכר ומסוכן פיזית. שנית משום שהגוף מסתגל מהר ומתאים את עצמו לחילוף חומרים נמוך וההרזיה נעצרת. לפחות אצל אנשים שסובלים מבולמיה. אנורקסיה מסוגלת לגרום לאבדן משקל מסכן חיים כי איננו אוכלים כלום ואז גם חילוף חומרים נמוך לא מסייע לגוף להציל את עצמו מהרזיה מסוכנת. מעבר לנזק הגופני החד משמעי שאנורקסיה בולמיה ואכילה כפייתית גורמות קיים הנזק הפסיכולוגי. הנזק הנפשי הוא נרחב. הפרעות אכילה מנתקות אותנו ממעגלים חברתיים תקינים. אנו מתמכרים לאנורקסיה אנו מתמכרים לתחושת הרעב. אנחנו מתמכרים לבולמוסים הממלאים ולתחושת ההתרוקנות לאחר ההקאה במקרה של בולמי. אנו מתמכרים לאכילה כפייתית ללא סוף. אכילה שמכסה על תחושת נפשיות לא פשוטות של ערך עצמי פגוע או נמוך. טיפול פסיכולוגי מאפשר לכל מ י שרוצה להשתחרר מהפרעות אכילה את החופש הזה. הטיפול אינו פשוט כי הוא כמו טיפול בהתמכרות. קשה לאמץ דפוסים חדשים. ניתן בהחלט להשתחרר מהפרעות אכילה בצורה מושכלת.